טופס 867 — אישור הבנק על מס שנוכה בשוק ההון

מה מרוכז בטופס 867

טופס 867 בנוי כריכוז שנתי של הפעילות בחשבון ניירות הערך. הוא מפרט את התמורות והרווחים ממכירת ניירות, את ההפסדים, את הריבית והדיבידנד שהתקבלו, ואת סך המס שנוכה במקור על כל אחד מהרכיבים.

המס נוכה לפי שיעורים קבועים במקור, ולא לפי המצב האישי שלך. לכן הטופס הוא נקודת הפתיחה לבדיקה אם נוכה יותר מדי — במיוחד כשיש הפסדים שלא קוזזו או כשההכנסה הכוללת שלך נמוכה מזו שלפיה חושב הניכוי.

• רווח הון ריאלי ממוסה לרוב ב-25% ליחיד
• דיבידנד מנוכה לרוב ב-25% (ו-30% לבעל מניות מהותי)
• ריבית על ניירות ומק״מ מנוכה בשיעור של 15% עד 25% לפי סוג הנייר

קיזוז הפסדים — הזהב שקבור בטופס

אם מכרת נייר בהפסד, ההפסד הזה שווה כסף: אפשר לקזז אותו מול רווח הון מנייר אחר באותה שנה, וגם מול ריבית ודיבידנד מניירות ערך. אם לא היה מול מה לקזז השנה, ההפסד לא הולך לאיבוד — הוא מועבר לשנים הבאות עד שיהיה רווח לקזז מולו.

הבעיה: הבנק מקזז אוטומטית רק בתוך אותו חשבון. הפסד בחשבון בבנק אחד לא מתקזז מול רווח בבית השקעות אחר — אלא אם אתה אוסף את טפסי ה-867 משני הגופים ומגיש אותם יחד. כאן בדיוק מפספסים רבים החזר של אלפי שקלים.

מתי מגיע החזר על מס שנוכה בשוק ההון

מעבר לקיזוז הפסדים, יש עוד מצבים שבהם נוכה במקור יותר מדי. מי שהכנסתו השנתית נמוכה עשוי להיות זכאי לשיעור מס מופחת על הריבית, או לפטור על ריבית לחוסך שההכנסה שלו מתחת לסף. מי ששילם מס במקור על דיבידנד או רווח, כשבמקביל היו לו הפסדים או נקודות זיכוי שלא נוצלו, יגלה פער לטובתו.

את כל אלה תובעים בבקשת החזר, שאליה מצרפים את טופסי ה-867 של אותה שנה מכל הגופים. כמו כל החזר, אפשר לחזור עד 6 שנות מס אחורה — ומי שסחר לאורך כמה שנים לרוב מגלה סכום מצטבר משמעותי.