קיבוע זכויות לפנסיונרים

מהי יתרת ההון הפטורה ואיך היא נשחקת

עם הפרישה נקבעת לכל אדם ״יתרת הון פטורה״ — סכום שממנו נגזר הפטור ממס על הקצבה. הפטור על הקצבה החודשית מחושב כשיעור מתוך תקרת הקצבה המזכה (כ-₪9,430 לחודש, מתעדכן), והוא חוסך מס בכל חודש לאורך שנים.

אלא שיתרת ההון הפטורה אינה עומדת לבדה: מענק פרישה פטור שקיבלת בעבר, וכן היוון קצבה (משיכת חלק מהפנסיה כסכום חד-פעמי), ״שוחקים״ אותה. ככל שנוצלה יותר בעבר, כך נותר פחות פטור לקצבה השוטפת.

שיעור הפטור על הקצבה עלה בהדרגה במהלך השנים על פי החוק. קיבוע זכויות נכון הוא התכנון שקובע כיצד לחלק את היתרה בין הקצבה, ההיוון והמענקים — כדי למצות את מלוא הפטור.

• הפטור על הקצבה נגזר מתקרת הקצבה המזכה (כ-₪9,430 לחודש, מתעדכן)
• מענק פרישה פטור והיוון קצבה שוחקים את יתרת ההון הפטורה
• שיעור הפטור עלה בהדרגה על פי החוק לאורך השנים

למה כל כך הרבה פנסיונרים מפסידים את הפטור

טופס 161ד — הבקשה לקיבוע זכויות — הוא מסמך מורכב שבו נקבע כיצד לנצל את יתרת ההון הפטורה. פורשים רבים ממלאים אותו כברירת מחדל שהציע להם המשלם, בלי אופטימיזציה, או אינם ממלאים אותו כלל.

התוצאה: הקצבה החודשית ממוסה יותר מהנדרש, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה. ומכיוון שהפנסיה נמשכת שנים רבות, כל שקל מס עודף חודשי מצטבר לסכומים גדולים — הן כהחזר על העבר והן כחיסכון עתידי.

החזר על העבר וגם הקטנת מס קדימה

זהו אחד המקרים הבודדים שבהם התיקון אינו רק רטרואקטיבי. מצד אחד, קיבוע זכויות מיטבי מאפשר לתבוע החזר על מס שנוכה ביתר מהקצבה עד שש שנים אחורה (2020–2025).

מצד שני, מרגע התיקון, המס השוטף על הקצבה קטן קדימה — לכל שנות הפנסיה הבאות. כלומר הבדיקה החד-פעמית משפיעה פעמיים: פעם על הכסף שכבר נוכה, ופעם על כל תלוש פנסיה עתידי.