החזר מס על עבודה והכנסה מחו״ל

הבסיס: תושב ישראל ממוסה על כל העולם

מאז רפורמת המס של 2003 (תיקון 132), ישראל עברה לבסיס מיסוי פרסונלי: תושב ישראל חייב במס על הכנסתו מכל מקור בעולם, לא רק על הכנסה שהופקה בישראל. משכורת מחברה אמריקאית, שכר מלקוח אירופי, בונוס במטבע חוץ — הכל בתוך הרשת.

המשמעות המעשית: העובדה ששילמת מס בחו״ל אינה פוטרת אותך ממס בישראל. אבל היא גם לא אמורה לגרום לך לשלם פעמיים — וכאן נכנס מנגנון זיכוי המס הזר.

החזר נוצר כשהמעסיק הישראלי (או המערכת שדיווחה בישראל) לא הביא בחשבון את המס ששולם בחו״ל, וכך נגבה מס כפול על אותה הכנסה בדיוק.

זיכוי מס זר ומנגנון הסלים

סעיפים 199–210 לפקודה מאפשרים לזכות את המס ששולם בחו״ל כנגד המס הישראלי החל על אותה הכנסה. הזיכוי מוגבל לגובה המס הישראלי על ההכנסה הזרה — לא תקבל בחזרה יותר ממה שישראל גובה על אותו רכיב.

המנגנון עובד לפי ״סלים״: הכנסות מסוגים שונים (עבודה, ריבית, דיבידנד, רווח הון) מחושבות בנפרד, וזיכוי מס זר מסל אחד אינו מתקזז מול סל אחר. חשוב לשייך כל הכנסה לסל הנכון כדי לא לאבד זיכוי.

עודף זיכוי מס זר שלא נוצל בשנה מסוימת ניתן להעברה קדימה — עד 5 שנים — בתוך אותו סל, כך שגם מס זר ״עודף״ אינו בהכרח אובד.

• הזיכוי מוגבל לגובה המס הישראלי על אותה הכנסה זרה
• כל סוג הכנסה מחושב בסל נפרד — בלי קיזוז בין הסלים
• עודף זיכוי מס זר ניתן להעברה עד 5 שנים באותו סל

אמנות כפל מס, שער חליפין והוצאות שהייה

לישראל כ-60 אמנות למניעת כפל מס עם מדינות שונות. כל אמנה קובעת איזו מדינה זכאית למסות איזו הכנסה ובאיזה שיעור מרבי — ולעיתים היא מזכה בשיעור זיכוי או פטור שונה מברירת המחדל שבפקודה.

משכורת במטבע חוץ מתורגמת לשקל לפי השער היציג במועד הרלוונטי. פערי שער בין מועד הצבירה למועד התשלום, או תרגום לא-אחיד, עלולים ליצור עודף ניכוי שמצדיק תיקון.

עובד שכיר שנשלח לעבוד בחו״ל זכאי, בתנאים מסוימים, לניכוי הוצאות שהייה, דיור וטיסות לפי תקנות מס הכנסה — הוצאות שלרוב לא נדרשו במקור.

• האמנה קובעת זכות מיסוי ושיעור מרבי לכל מדינה
• שכר במט״ח מתורגם לפי השער היציג — פערי שער יוצרים עודף ניכוי
• עובד שנשלח לחו״ל זכאי לניכוי הוצאות שהייה, דיור וטיסות