האם החזר מס חייב במס? התשובה הקצרה לשכירים

התשובה הקצרה: הקרן אינה הכנסה חדשה

החזר מס נוצר כשהמעסיק ניכה מכם, לאורך השנה, יותר מס ממה שהייתם חייבים בו בפועל. הכסף הזה כבר נחשב חלק מהמשכורת שלכם ברגע שהורווח — הוא רק נוכה ביתר. כשמס הכנסה מאשר את הבקשה ומחזיר אותו, זו לא תשלום חדש שמגיע אליכם משום מקום, אלא תיקון של סכום שכבר היה שלכם.

בדיוק בגלל זה אין חבות מס נוספת על ההחזר: אי אפשר למסות פעמיים את אותו שקל. המס ששולם ביתר כבר נוכה, דווח והוצג בטופס 106 של אותה שנה — וההחזר רק מתקן את הסכום הסופי שהייתם אמורים לשלם.

מה עם הריבית וההצמדה — הן חייבות במס?

כאן דווקא יש חדשות טובות שקל לפספס: גם התוספת שמצטרפת להחזר — הריבית השנתית וההצמדה למדד המחירים לצרכן, לפי סעיף 159א לפקודת מס הכנסה — פטורה ממס.

זה שונה לגמרי מריבית על פיקדון בנק, שם המדינה גובה 15%–25% מס על הרווח. על החזר מס אין ניכוי כזה בכלל: הסכום המלא, קרן ועוד ריבית והצמדה, מועבר נטו לחשבון הבנק.

• קרן ההחזר — פטורה ממס, כי היא כבר הייתה חלק מהמשכורת שדווחה ומוסתה
• ריבית והצמדה על ההחזר (סעיף 159א) — פטורות ממס אף הן, נטו לחשבון
• ריבית על פיקדון בנקאי רגיל, לשם השוואה בלבד — ממוסה, בניגוד להחזר

אם אין מס לשלם, למה בכלל יש תהליך רשמי?

אם אין חבות מס על ההחזר, למה בכלל צריך למלא טפסים ולחכות לאישור? כי התהליך הרשמי הוא לא הצהרה על הכנסה חדשה — הוא הבקשה עצמה לתיקון המס, לפי סעיף 160 לפקודה. בלי הבקשה, רשות המסים לא יודעת שנוכה מכם יותר מדי, ולכן היא לא מתקנת את זה לבד.

שכיר רגיל, שאינו חייב בהגשת דוח שנתי, לא צריך לדווח על ההחזר שהתקבל כהכנסה בשנה שלאחר מכן — זו לא הכנסה נוספת שנכנסת לחישוב המס הבא, אלא סגירה של חשבון משנה קודמת.

מתי כן יש מיסוי — ולמה זה לא נוגע להחזר מס לפי סעיף 160

חשוב להבחין בין החזר מס לשכיר, לבין תהליכים אחרים שנקראים גם הם "החזר" אבל כפופים לכללים שונים לגמרי — למשל משיכת כספי תגמולים מקרן פנסיה או קופת גמל, שיכולה לחייב במס לפי גיל המושך, סיבת המשיכה וסוג הקופה.

כל מה שמופיע בעמוד הזה מתייחס אך ורק להחזר מס לשכירים לפי סעיף 160 לפקודה — בדיקה של מס עודף שנוכה מהמשכורת. אם ההקשר שלכם שונה, כמו משיכת כספי פנסיה, חלים כללים אחרים ולא ניתן להקיש מהעמוד הזה.