נקודות זיכוי בשנת הנישואין ולבן זוג ללא הכנסה

מה באמת משתנה כשמתחתנים

הרבה זוגות מניחים שעצם הנישואין מקנה נקודות זיכוי אוטומטיות — וזה אינו מדויק. נקודות הזיכוי הבסיסיות הן אישיות: כל תושב מקבל 2.25 נקודות, אישה מקבלת 2.75, והן נשארות אצל כל אחד בנפרד. בן זוג שאינו עובד פשוט אינו מנצל את נקודותיו, ואי אפשר להעביר אותן לבן הזוג המשתכר.

מה שכן משתנה הוא המצב המשפחתי הרשום, חלוקת נקודות הילדים אם ישנם, והזכאות הצרה לנקודת זיכוי בעד בן זוג ללא הכנסה במקרים שהחוק מכיר בהם. דווקא בגלל שהשינוי אינו אוטומטי, שווה לבדוק כל שנת נישואין בנפרד.

נקודת זיכוי בעד בן זוג ללא הכנסה

הפקודה מעניקה נקודת זיכוי בעד בן זוג שאין לו הכנסה בתנאים מסוימים — בעיקר כשבן הזוג הגיע לגיל פרישה או שהוא נטול יכולת. זו אינה נקודה שמקבל כל נשוי, אלא זכאות ממוקדת שהחוק מכיר בה, ושלרוב אינה מסומנת מיוזמת המעסיק.

כשבן זוג שהגיע לגיל פרישה חי מחיסכון או מקצבה שאינה חייבת, בן הזוג העובד עשוי להיות זכאי לנקודה נוספת — כ-₪2,904 בשנת 2026. על פני מספר שנים שלא נתבעו, זה מצטבר לסכום שמצדיק בדיקה.

• נקודת בן זוג אינה אוטומטית לכל נשוי — היא מותנית בתנאי הפקודה
• המקרים הנפוצים: בן זוג בגיל פרישה ללא הכנסה, או בן זוג נטול יכולת
• שווי הנקודה כ-₪2,904 בשנה — ומצטבר על כל שנה שלא נתבעה

פער טופס 101 בשנת הנישואין

בשנה שבה מתחתנים, המצב המשפחתי משתנה באמצע השנה, אבל המעסיק ממשיך לנכות לפי טופס 101 הישן עד שהעובד מעדכן אותו. חודשים שבהם הניכוי נעשה לפי מצב לא מעודכן יכולים ליצור פער קטן שחוזר כהחזר.

אצל בני זוג שאחד מהם הפסיק לעבוד סביב הנישואין — למשל מעבר עיר, לידה או לימודים — התמונה השנתית הכוללת משתנה, ולעיתים מתברר שנוכה מס ביתר. החישוב הנכון בוחן כל חודש לפי מועד השינוי בפועל.