החזר מס ומשכנתא — מיתוס מול אמת

המיתוס: ״המשכנתא מחזירה לי מס״

זו האמונה הנפוצה ביותר בתחום, והיא פשוט לא נכונה עבור שכיר. ריבית על הלוואת משכנתה שנלקחה לרכישת דירת מגורים לשימושך הפרטי אינה מותרת בניכוי מההכנסה החייבת. אין ״החזר על החזרי המשכנתא״, אין ניכוי על הקרן, ואין זיכוי על הריבית של דירת המגורים.

הבלבול מגיע מארצות אחרות, ובעיקר מארה״ב, שם ריבית משכנתה אכן מותרת בניכוי ליחיד. בישראל המחוקק בחר אחרת: דירת המגורים אינה נכס מניב, ולכן ההוצאה עליה אינה מוכרת.

החשיבות של להבין את זה: מי שרודף אחרי ״החזר על המשכנתא״ מפספס את שני המסלולים שכן עובדים, ומתעכב על מסלול שלא קיים.

אמת ראשונה: ביטוח החיים למשכנתא מזכה ב-25%

כמעט כל משכנתה מותנית ברכישת ביטוח חיים (ריסק) שמכסה את יתרת ההלוואה למקרה פטירה. הפרמיה הזו משולמת מחוץ לתלוש, ישירות לחברת הביטוח, ולכן המעסיק אינו יודע עליה ואינו מזכה אותה במקור.

פרמיית ריסק זו נכנסת לסל הזיכוי של סעיף 45א — אותו סעיף שמעניק זיכוי של 25% על ביטוח חיים. היא נספרת יחד עם שאר פרמיות ביטוח החיים שלך, בכפוף לתקרת ההפקדה המזכה, ולא כזיכוי נפרד ונוסף מעליה.

כלומר: היא לא ״מכפילה״ את ההטבה, אבל אם לא היו לך ביטוחי חיים אחרים — הפרמיה למשכנתה עשויה למלא את סל 45א ולהניב זיכוי אמיתי שלא נדרש מעולם.

• הזיכוי הוא 25% מהפרמיה, לא ניכוי מההכנסה
• הפרמיה נספרת בתוך תקרת סעיף 45א הכללית לביטוחי חיים
• האישור השנתי מחברת הביטוח מפרק את רכיב הריסק לצורך הדרישה

אמת שנייה: במסלול השכרה שולי — הריבית כן מוכרת

כאן מתהפכת התמונה. אם אתה משכיר דירה, יש לך שלושה מסלולי מיסוי לבחירה: מסלול הפטור (עד תקרה חודשית של כ-₪5,654 ב-2026), מסלול 10% על המחזור, או מסלול המס השולי עם ניכוי הוצאות.

רק במסלול השולי מותר לנכות את ריבית המשכנתה שרובצת על הנכס המושכר, יחד עם פחת, ביטוח מבנה, ועד ותיקונים — כנגד דמי השכירות. עבור מי שמשלם ריבית גבוהה על דירה מושכרת, המסלול השולי עשוי להיות זול יותר ממסלול ה-10%.

הבחירה במסלול נעשית מדי שנה, וניתן לתבוע רטרואקטיבית עד 6 שנים אחורה — כך שגם מי שסימן בעבר את המסלול הלא-נכון יכול לתקן ולהשיב מס ביתר.

• רק מסלול המס השולי מתיר ניכוי ריבית ופחת כנגד דמי השכירות
• מסלול הפטור ומסלול 10% אינם מתירים ניכוי הוצאות כלל
• בחירת המסלול נבחנת מחדש כל שנת מס בנפרד